היעדרות מהיחידה היא אחת העבירות הנפוצות ביותר במערכת המשפט הצבאית, אך גם אחת הפחות מובנות בהיבטי ההשלכות המשפטיות שלה. חשוב להבהיר מראש: לא כל היעדרות הופכת באופן אוטומטי לתיק פלילי. משך ההיעדרות לצד נסיבות נוספות הוא זה שקובע במידה רבה את התוצאה.
מהו ההבדל בין השתמטות לעריקות?
בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, השתמטות משירות צבאי או היעדרות מיחידה סדירה מוגדרים למעשה כעבירה זהה. עבירה זו קבועה בסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, אשר מגדיר את יסודות עבירת ״ההיעדרות מן השירות שלא ברשות״. בפרקטיקה, המונח "משתמט" חל על מי שלא התייצב לצו הגיוס שלו, ולמעשה לא התחיל בשירותו הצבאי בכל דרך. לעומת זאת, ״עריק סדיר״ הוא חייל שהתגייס והחל בשירותו הצבאי, שובץ ליחידה מסוימת, ויצא להיעדרות ללא רשות מפקדיו. ״עריק בקו״ם״ הוא חייל שהתייצב בבקו״ם, ויצא להיעדרות נוספת, בטרם נקלט ביחידה סדירה והחל בשירות ממשי. על אף שבכל אחד משלושת המקרים המתוארים מדובר מבחינה משפטית בעבירה זהה, בעלת עונש מקסימום זהה, קיימים הבדלים בין המקרים, שמתבטאים, בין היתר, ברמות ענישה שונות ובסוג הראיות שעל התביעה הצבאית לאסוף כדי להוכיח את ביצוע העבירה.
מה משפיע על אופן הטיפול בתיק?
בבואם לבחון מקרה של היעדרות משירות צבאי, גורמי התביעה הצבאית שוקלים מספר שיקולים מרכזיים: משך ההיעדרות, נסיבותיה, האם מדובר בהיעדרות ראשונה או שקיימות היעדרויות קודמות בעבר, קיומו של עבר פלילי קודם, וכן קיומן של נסיבות אישיות, רפואיות או משפחתיות שעומדות ברקע ההיעדרות. הצגה נכונה ומסודרת של הנסיבות הללו, בליווי מסמכים תומכים ככל שקיימים, יכולה להשפיע באופן משמעותי על תוצאת הסיום בהליך.
בתיקי השתמטות ובתיקים של עריקי בקו״ם ישנה משמעות גם לתקינות הליכי הגיוס בעניינו של הפרט. כך, לדוגמה, אם קיימים קשיים בהוכחת מודעותו של הפרט לצו הגיוס שנשלח אליו, או אם קיימים פגמים בהליך הגיוס עצמו (למשל, אם רשויות הגיוס לא פעלו במאמץ סביר לאתר את הפרט) – יתכן שיהיו אלה טענות הגנה טובות שניתן יהיה להציג במסגרת הטיפול בתיק וניהול המו״מ.
מה חשוב לעשות לפני ההתייצבות מחדש?
חייל השוקל לחזור להתייצב ביחידה או בבקו״ם, מוטב לו להיערך מראש: לאסוף מסמכים רלוונטיים, להבין את זכויותיו, ולגבש מראש הסבר מסודר וברור לנסיבות ההיעדרות. התייעצות משפטית לפני ההתייצבות מאפשרת להיכנס להליך בצורה מושכלת ומודעת, ומצמצמת את הקשיים והחששות המובנים מעצם ההימצאות בסיטואציה מלחיצה מול מערכת גדולה ומסועפת.
מה קורה לאחר ההתייצבות?
לאחר ההתייצבות ביחידה או בבקו״ם, וכתלות במשך ההיעדרות, יוחלט אם ההיעדרות מצדיקה טיפול משמעתי או פלילי. היה ומדובר בהיעדרות שמשכה מצדיק טיפול משמעתי, קצין שיפוט מוסמך ישפוט את החייל ויגזור את דינו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי הפקודות בצה״ל. ככל שמשך ההיעדרות חצה את רף ההעמדה לדין פלילי, החייל צפוי להיעצר, וסביר כי יוגש נגדו כתב אישום לבית דין צבאי. ליווי משפטי בשלב זה מסייע להבטיח כי זכויות החייל לאורך ניהול ההליך המשפטי נשמרות, וכי תמונת המצב המלאה תוצג בפני התביעה הצבאית ובית הדין הצבאי לשם הגעה לתוצאה הטובה ביותר בנסיבות המקרה.
לסיכום
היעדרות משירות צבאי או השתמטות מגיוס היא עבירה ״פשוטה״, אך כזו שטומנת בחובה פוטנציאל להשלכות שליליות ארוכות טווח, בדמות עונשי מאסר ממושכים, הורדה בדרגה ורישום פלילי. קיצור משך ההיעדרות לצד ליווי משפטי מקצועי יכולים לשפר משמעותית את אופן הטיפול במקרה ואת תוצאותיו הסופיות.